מבין מה שמכונה בעיות שריר-שלד, הבעיה הנפוצה ביותר היא כאבי גב. כל כך נפוצה עד כי 80%-90% מקרב האוכלוסייה עשויים לחוות כאבי גב לפחות פעם אחת במהלך החיים. קיימות סיבות רבות לכאבי הגב שאנחנו חווים, אולם המפחידה והמלחיצה ביותר היא ללא ספק פריצת דיסק. בפועל, לא בטוח שבצדק.
אז מה בעצם קורה במצב של פריצת דיסק?
בין כל שתי חוליות בעמוד השדרה נמצא הדיסק הבינחולייתי. זהו מבנה קשיח שנראה כמו כרית קטנה, עשוי טבעות סחוס ומין ג'ל צמיג במרכז, תפקידו של הדיסק הוא בלימת זעזועים בין החוליות. בעוד שהדיסקים של עמוד השדרה נועדו לעמוד בעומסים גבוהים למדיי, פציעה ובעיות אחרות של הדיסק יכולות להתרחש. כאשר הדיסק מזדקן או נפצע, החלק החיצוני (הטבעות הסחוסיות) של הדיסק עלול להיחלש או להיקרע והחומר הפנימי של הדיסק יכול לזלוג החוצה. כל דיסק בעמוד השדרה מוקף בעצבים רגישים ביותר, והחלק הפנימי של הדיסק שדלף החוצה מכיל חלבונים מייצרי דלקת, כך שכאשר חומר זה בא במגע עם עצב הוא יכול לגרום לכאבים שיכולים לעבור לאורך העצב ובמצבים חמורים יותר ירידה בתחושה או בכוח השרירים. פריצות דיסק מופיעות בשכיחות הגבוהה ביותר באזור עמוד השדרה המותני (גב תחתון) משום שזהו האזור בעמוד השדרה שנושא את מרבית העומס, אולם פריצות דיסק יכולות להופיע גם באזור הגב העליון (עמוד השדרה הגבי) ובאזור עמוד השדרה הצווארי. בכל אחד מהמקומות הסימפטומים שיופיעו במידה ויופיעו יהיו שונים.
מפתיע אולי לשמוע שחומרת הבעיה בדיסק או חומרת פריצת הדיסק אינה קשורה בהכרח לרמת הכאב של המטופל. בנוסף, בעיות גב חמורות פחות עלולות לגרום לכאב רב יותר מפריצת דיסק. לדוגמה, פריצת דיסק גדולה בהחלט יכולה להיות ללא כאבים לחלוטין, בעוד שהתכווצות שרירים כתוצאה מ"שריר תפוס" עלולה לגרום לכאבים עזים. המשמעות היא שחומרת הכאב אינה גורם מכריע לזיהוי פריצת דיסק. כאבים מפריצת דיסק הם חוויה אישית מורכבת וגורמים פיזיים ופסיכולוגים יכולים לתרום לחוויית הכאב של המטופל. בשורה התחתונה, פריצת דיסק עשויה שלא להיות כואבת בכל עת, או שהיא עלולה להפוך לכואבת אף יותר בגלל גורמים פיזיים ופסיכולוגיים בחיי המטופל.
העובדה שעוצמת הנזק אינה קשורה בהכרח בנזק לדיסק, מעלה מאוד את החשיבות של אבחון קליני שנערך במסגרת פיזיותרפיה על מנת להבין הבעיה, את המקור לכאב ואת תבניות התנועה הלקויות.
חשוב להדגיש שבדיקות דימות כגון MRI, CT או בדיקות אבחון אחרות אינן משמשות לאבחון הכאב של המטופל; הבדיקות הנ"ל מסוגלות להדגים בפועל קיומה של בעיה אנטומית שזוהתה או נחשדה באמצעות ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית. מאחר ופריצת דיסק יכולה להיות "שקטה" ולא בהכרח לייצר כאב, חשוב להסתכל על המטופל בראיה הוליסטית ולהתאים טיפול שמתייחס לפגיעה התפקודית הספציפית שלו או שלה.
במסגרת האבחון הקליני של כאב מפריצת דיסק שנערך על ידי פיזיותרפיסט משוקללים ממצאים מהיסטוריה רפואית יסודית וביצוע בדיקה גופנית מלאה. במהלך הריאיון הראשוני חשוב לפיזיותרפיסט להבין מתי מתרחשים הסימפטומים, כיצד מרגיש הכאב, אילו פעילויות, תנוחות או טיפולים מחמירים את הכאב ואילו מקלים אותו ובאופן כללי כיצד נראה התפקוד היומיומי של המטופל. הבדיקה הגופנית מעריכה את תפקוד העצבים ואת חוזק השרירים בחלקים מסוימים של הרגל או הזרוע, בודקת כאבים בתנוחות ו/או פעולות מסוימות ועוד.
בשורה התחתונה, אנו ממליצים למטופלים לא לקבל אבחנה המבוססת אך ורק על ממצאי בדיקת MRI או בדיקת דימות אחרת וכמו כן לא לקבל אבחנה של פריצת דיסק כמצב אבוד שלעולם לא ייפתר. במקום זאת, אבחון קליני מדויק חייב להתבסס בעיקר על הסימפטומים של המטופל ומידע אחר מההיסטוריה הרפואית בשילוב בדיקה גופנית יסודית. לאחר ההבנה של הבעיה, נתאים למטופל תכנית אישית המשלבת טכניקות מנואליות, אמצעים כגון אלקטרותרפיה (חשמל) וכמובן תכנית תרגילים אישית שמטרתה לחזק שרירים, להניע אזורים כאובים ולשפר את התפקוד הכללי.
למידע נוסף על אבחון כאבי גב, התייעצות או כל שאלה שעולה, מוזמנים לפנות אלינו.
פריצת דיסק – שאלות נפוצות
הדיסק הוא מעין בולם זעזועים שנמצא בעמוד השדרה שלנו בין כל שתי חוליות. במצבים מסוימים השכבות החיצוניות של הדיסק יכולות להיחלש ואף להיקרע והג'ל שנמצא במרכזו יכול לזלוג החוצה. דבר זה עלול לגרום לתגובה דלקתית ולכאבים (לא בהכרח).
תנועה / עומס חריגים שמופעלים על עמוד השדרה, טראומה כגון נפילה או נזק חוזר ומצטבר לאורך זמן המוביל לפציעה הסופית שלו – "הקש ששבר את גב הגמל". חשוב לציין שבמקרים רבים פריצת דיסק היא שינוי תקין שמתרחש בגוף עם הזמן ולא בהכרח גורם לכאבים.
התקדמות הגיל היא גורם סיכון נפוץ, מכיוון שככל שאנו מתבגרים הדיסקים שלנו הופכים פחות גמישים. לגברים בגילאים 30 עד 55 יש סיכוי גבוה יותר לפתח פריצות דיסק, כמו גם לאנשים שיש להם עיסוקים תובעניים פיזית, אנשים שיושבים יתר על המידה ואפילו אנשים שמעשנים או סובלים מהשמנת יתר.
כאבי גב או צוואר ו/או רגישות מקומית.
תחושת נימלול, דקירות, עקצוצים לאורך מסלול העצב שנפגע.
ירידה בתחושה – אזור שמרגיש רדום.
ירידה בכוח השריר.
במקרים קשים: חוסר שליטה על סוגרים, חולשה משמעותית של כף הרגל או כפות הידיים (Drop foot\Drop wrist).
האמת שהשאלה פחות רלוונטית. אפשר להקביל את השאלה להאם קמטים בפנים יכולים לשקם את עצמם. במקרים רבים, הדיסק הפרוץ אינה הבעיה העיקרית אלא שרירים שמתכווצים סביב האזור, פיצויים שגורמים לתבניות תנועה לקויות ותנועה מופחתת של המפרקים. בכל אלה מתמקד הטיפול הפיזיותרפי.
בהחלט כן! פעמים רבות פריצת דיסק אינה מלווה בסימפטומים וגם אם כן לרוב המצב "מתנהג" בהתקפים, כלומר תקופה שקטה לחלוטין ואז התקף של כאב ו/או הקרנה. עם טיפול פיזיותרפיה ועבודת תחזוקה נכונה ניתן לחיות עם פריצת דיסק ללא כאב או מגבלה.
בעיקרון אלא שלבים שונים של אותו הדבר. המצב הקל ביותר (מבחינה מבנית) הינו בלט דיסק בו הדיסק מקבל מעין בליטה קלה. בבקע דיסק יש קרע חלקי של העטיפות של הסיק ובפריצה ישנו קרע מלא של העטיפות. בכל שלושת המקרים עם טיפול פיזיותרפיה ועבודת תחזוקה נכונה ניתן לחיות ולתפקד ללא כאב או מגבלה.
בעיקרון אלא שלבים שונים של אותו הדבר. המצב הקל ביותר (מבחינה מבנית) הינו בלט דיסק בו הדיסק מקבל ניתן לאבחן פריצת דיסק ביעילות רבה יחסית בבדיקות קליניות (בדיקות המבוצעות במסגרת הטיפול הפייותרפי). האבחנה הסופית והחד משמעית מתקבלת ע"י ביצוע בדיקת הדמיה כגון CT או MRI. מעין בליטה קלה. בבקע דיסק יש קרע חלקי של העטיפות של הסיק ובפריצה ישנו קרע מלא של העטיפות. בכל שלושת המקרים עם טיפול פיזיותרפיה ועבודת תחזוקה נכונה ניתן לחיות ולתפקד ללא כאב או מגבלה.
הטיפול הפיזיותרפי מתחיל בלקיחת היסטוריה רפואית מפורטת, הבנת המגבלה התפקודית, תבניות תנועה מכאיבות, גורמים שמחמירים את הכאב וכאלה שמקילים אותו. לאחר האבחון הראשוני תותאם תוכנית טיפול שיכולה לכלול עיסוי, תרגילי תנועתיות, מתיחות, תרגילי חיזוק, אלקטרותרפיה (חשמל), דיקור, טייפינג ועוד. כל תכנית מותאמת אישית למטופל/ת בהתאם למגבלה, ליכולות ולדרישות התפקודיות.
